פסק-דין בתיק ת"ק 32502-02-13

בתאריך 7.6.12, ברח' הרצל שבחיפה, ארעה תאונת דרכים בין רכב התובע, הנהוג על ידו, ובין רכב הנתבעת, הנהוג על ידי מר פהים קראווני (להלן: "הנהג").

אין חולק כי התאונה התרחשה, כאשר ברחוב בוצעו עבודות וכאשר התובע ביקש לחלוף בין שני אוטובוסים שנמצאו בעצירה, משני צידי הכביש.

לטענת התובע, נותר מרווח המספיק למעברו ללא פגע, אך בעת שהחל לחלוף על פני האוטובוס, שנמצא בעצירה, בתחנה שבצד ימין הדרך - החל לפתע הנהג בנסיעה, תוך סטיה שמאלה ופגע עם האוטובוס בדופן הקדמי ימני של רכב התובע.

כל זאת, למרות שהתובע צפר לנהג האוטובוס כי לא ימשיך בנסיעתו.

לטענת התובע, הנהג היה ער לכך שנגרמה תאונה, אך למרות כן לא ירד מהאוטובוס ולמרות שהתובע הזיז את רכבו לצד ימין הדרך ויצא מרכבו אל עבר האוטובוס, כדי להחליף פרטים עם    נהגו - החל האוטובוס בנסיעה.

התובע נסע בעקבות האוטובוס הפוגע ובאחת מהתחנות שבהמשך הדרך עקף אותו וחסם את דרכו. רק במקום זה הסכים הנהג למסור לתובע את פרטיו.

עדותו של התובע נתמכת בעדות בנו, שישב ברכב במושב האחורי בצד ימין וראה את עצירת רכבו של התובע בכביש ושמע את צפירותיו לנהג ולאחר מכן שמע את פגיעת האוטובוס ברכבם.

עדותם של התובע ובנו מהימנה עליי לחלוטין ולא מצאתי כל מקום לקבוע כי העידו שקר בביהמ"ש או כי טעו בדרך אחרת כלשהי בתיאור אופן קרות התאונה.

גירסתו של הנהג היתה כי בהיותו בעצירה, בתחנה שבצד ימין הדרך, כאשר הגלגל הקדמי שמאלי של האוטובוס מופנה שמאלה אל תוך הכביש, הגיע רכב התובע וביקש לחלוף על פניו, אך מחמת המרווח הצר שנותר בכביש - לא עלה הדבר בידו והוא פגע עם הדופן הקדמי ימני שלו בגלגל האוטובוס הקדמי שמאלי שהיה, כאמור, בסטיה שמאלה אך בעצירה מלאה.

הנני דוחה גירסה זו של הנהג, בקובעי כי לא העיד אמת בביהמ"ש.

גירסתו אף אינה מתיישבת עם סימני הנזק שברכב התובע, נזקי מעיכה קשה, המעידים על חדירת חלק מהאוטובוס אל תוך דופן מכונית התובע, במהלכה של נסיעת האוטובוס אל עבר רכב התובע, ופגיעה בו.

זאת ועוד, מהתצלומים שהוגשו לביהמ"ש עולה כי אף גוף האוטובוס פגע ברכב התובע, כאשר סימני צבע של האוטובוס נותרו על גוף רכב התובע.

משמע, גירסתו של הנהג כאילו רכב התובע שיפשף את הגלגל של האוטובוס, שבלט אל תוך הכביש - אין בה ממש.

סימני הצבע מצביעים על פגיעה של גוף האוטובוס ברכב התובע.

לנהג לא היה כל הסבר כיצד זה נמצאו סימני הצבע של האוטובוס על רכב התובע.

על בסיס כל הנ"ל, הנני קובעת כי הוכחה נהיגתו הרשלנית וחסרת הזהירות של הנהג, שיצא מהתחנה בסטיה שמאלה, בלא שבדק כלל או לא בדק כדבעי את מצב התנועה משמאלו ופגע עם האוטובוס בדופן הקדמי ימני שברכב התובע.

לקביעתי, הנהג אחראי לקרות התאונה ולתוצאותיה.

הוכח כי בתאונה נגרמו לרכב התובע נזקים בסך של 4,176 ש"ח.

כן נשא התובע בשכ"ט השמאי בסך של 580 ש"ח.